זהר

ה) לאו ספירה דלית תמן יהו״ה יו״ד ה״א וא״ו ה״א, והכי צריך לאתכנשא כלא ביה בכל אתר, דכל שמהן אינון כנויין ליה, ושכינתיה איהי יהו״ה איהי כלילא מארבע אתוון, ולא אתקרי איהו מקום אלא בה, מקום אחד ודאי, איהו לא אתקרי אדם אלא בה, כגוונא דאדם דלתתא דברא בדיוקניה, דאתמר ביה זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם.

תרגום

ה) לאו ספירה וכו׳. לא ספירה שאין שם יהו״ה יו״ד ה״א וא״ו ה״א. וכך צריך לכנס הכל בו בכל מקום. שכל השמות הם כינויים לו. ושכינתו היא יהו״ה, היא כלולה מארבע אותיות. ולא נקרא הוא מקום אלא בה, מקום אחד ודאי. הוא לא נקרא אדם (נ״א אחד) אלא בה. כמו האדם שלמטה שברא בדיוקנו, שנאמר בו זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם.