זהר

ה) ויאמר אלהי״ם יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים, הכא רזא לאתעסקא באורייתא דבעל פה, ולאפרשא בין אסור והתר, דאינון מיין מתיקן, ומיין מרירן מסטרא דשמאלא, ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם, ומסטרא דימינא וימתקו המים, ואינון כגוונא דדם טהור ודם נדה דצריך לאפרשא בינייהו, בגין דההוא זוהמא דהטיל נחש בחוה גרים לערבא מיין דדכיו עם מיין דמסאבו, ובגין דא תקינו תקנה דא לחובה לאפרשא בינייהו, וההוא דאפריש בינייהו דא רקיע דעל ראשי חיוון, דאתמר ביה ודמות על ראשי החיה רקיע דא מטטרו״ן.

תרגום

ה) ויאמר אלקים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים וכו׳. כאן סוד לעסוק בתורה שבעל פה, ולהבדיל בין אסור והתר, שהם מים מתוקים ומים מרים. מצד השמאל, ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם. ומצד הימין, וימתקו המים. והם כמו דם טהור ודם נדה שצריך להפריש ביניהם. מפני שאותה זוהמה שהטיל הנחש בחוה גרם לערב מי הטהרה עם מי הטומאה. ומפני זה תקנו תקנה זו לחובה להבדיל ביניהם. ואותו שמבדיל ביניהם, זה רקיע שעל ראשי חיות. שנאמר בו ודמות על ראשי החיה רקיע, זה מטטרו״ן.