זהר

ה) ובתקונא תמני סרי, דאיהו בר״א שי״ת, אינון רמיזין כגוונא דא, פתחי לי באת ב׳ דאיהי תרעא, אחותי באת א׳, רעיתי באת ר', יונתי באת י׳, תמתי באת ת', שראשי נמלא טל דא יו״ד נקודה דאת ב׳, קוצותיו אלין שית סטרין, דאתמר בהון שוקיו עמודי שש, ואינון דפיקין כמוליך ומביא למאן דארבע סטרין דיליה, ומעלה ומוריד למאן דשמיא וארעא דיליה, ושית סטרין אינון שית ספירן, ודפיקו סליק ונחית בהו, באריכו דחסד כגוונא דא תקיעות, בתבירו דגבורה דאינון שברים, במהירו דעמודא דאמצעיתא דאיהו תרועה, בחסד גבורה תפארת סלקין, בנצח והוד יסוד נחתין.

תרגום

ה) ובתיקונא תמני סרי וכו׳. ובתיקון שמונה עשרה, [נ״א ובתקון זה שש אותיות], שהוא בר״א שי״ת הן רמוזות כמו זה. פתחי לי באות ב׳ שהיא שער, אחותי באות א׳, רעיתי באות ר׳, יונתי באות י׳, תמתי באות ת', שראשי נמלא טל זו יו״ד נקודת האות ב׳ [קווצותיו] [קוצתי] אלו ששה צדדים, שנאמר בהם שוקיו עמודי שש. והן דפקים, כמוליך ומביא למי שארבעה צדדים שלו, ומעלה ומוריד למי ששמים וארץ שלו. וששה צדדים הם שש ספירות, ודופק עולה ויורד בהם. באריכות החסד כמו כן תקיעות, בשבר הגבורה שהם שברים, במהירות של עמוד האמצעי שהוא תרועה, בחסד גבורה תפארת עולים, בנצח והוד יסוד יורדים.