זהר

ה) וצריך לקיימא בה ענג, דאיהו צדיק דנפיק מעדן, דאיהי בינה עלמא דאתי, להשקות את הגן דא שכינתא תתאה, ונהרא איהו ו' דנפיק מן י״ה, ואזיל חמש מאה שנין, דאינון חמש ספיראן, ומטי לצדיק, לאשקאה מניה גנתא דאיהי ה׳, ועל כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו וגו'.

תרגום

ה) וצריך לקיימא בה ענג וכו'. וצריך לקיים בה עונג, שהוא צדיק שיוצא מעדן, שהיא בינה עולם הבא. להשקות את הגן זו שכינה תחתונה. והנהר הוא ו' שיוצא מן י״ה. והולך חמש מאות שנים שהן חמש ספירות. ומגיע לצדיק, להשקות ממנו הגן שהוא ה׳. ועל כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו וגו'.