פירוש הסולם
ה)
ת"ח בשעתא דאתער וכו': בוא וראה בשעה שנתעוררת חצות לילה, והקב"ה נכנס בגן עדן להשתעשע עם הצדיקים כל האילנות שבגן עדן מזמרים ומשבחים לפניו, שנאמר
אז ירננו כל עצי יער מלפני ה' כי בא וגו'. פירוש. הלילה ה"ס הנוקבא מבחינת שליטתה עצמה, שעקרה הוא הארת קו השמאל, מסוד הארת החכמה הנמשכת מנקודת השורק שבאמא. ונודע שאין החכמה מאירה אלא מחזה ולמטה, כי מחזה ולמעלה של כל פרצוף, שולטת המנעולא ואין הארת החכמה יכולה להתגלות שם (
כנ"ל בהקדמת הזהר דף נ"ה אות מ"א ד"ה וטעם ע"ש) וז"ס התחלקות הלילה לב' חצאים, כי נקודת החצות לילה ה"ס נקודת החזה. וחצות לילה הראשונה ה"ס מחזה ומעלה של הנוקבא, ומשום ששם שולטת המנעולא ע"כ היא דינים. וחצות לילה השניה ה"ס מחזה ולמטה של הנוקבא, ששם שולטת מלכות הממותקת בבינה, שה"ס מפתחא, (
וענין מפתחא ומנעולא עי' לעיל בהקדמה הזהר דף נ"ה אות מ"א ואילך) וע"כ מתגלה שם הארת החכמה שבהנוקבא שז"ס ותקם בעוד לילה. גם מבחינה זו נקראת הנוקבא גן עדן. כי מחזה ולמטה, שאין שם בחינת עצמה שה"ס מלכות דמדת הדין, ע"כ כולה נמתקת ונעשית כמו אמא הנקראת
עדן. בסוד חזרתה לחכמה. וע"כ נקראת
גן עדן. וז"ש
בשעתא דאתער פלגות ליליא דהיינו שהנוקבא נתעוררה לקבל המתקת הבינה שתאיר בהמחזה ולמטה שבה, שה"ס גן עדן,
וקב"ה עאל לגנתא דעדן לאשתעשעא עם צדיקייא, והקב"ה נכנס לג"ע להשתעשע עם הצדיקים, כלומר שהצדיקים מעלים מ"ן וממשיכים שם הארת קו אמצעי, שה"ס הקב"ה המאיר בגן עדן.
כלהו אילנין דבג"ע מזמרן ומשבחן קמיה דכתיב אז ירננו עצי יער וגו': עצי היער הם אילני סרק שאינם עושים פירות. ומטרם ביאת הקב"ה נבחנים ספירות הנוקבא כמו עצי היער, שאין בהם פירות. ואחר שהארת הקב"ה נכנסת שם ע"י הצדיקים אז ירננו עצי היער מלפני הויה כי בא וגו', והם עושים פירות.
