זהר

ה) ת"ח, משה הוה שמע קלא קדישא דמלכא עלאה, ולא אזדעזע, וכ"ש מלאכא, דלא בעא. בתר דשכיב מה כתיב. ויאמר לא כי אני שר צבא יי'. וכתיב ייפול יהושע אל פניו ארצה. עתה באתי, ביומוי דמשה רבך אתינא, ולא קבלני. ביה שעתא, ידעו ישראל שבחא דמשה. בההוא זמנא בעו ישראל לקב"ה, ולא אזדמן להו הכי כיומוי דמשה, הה"ד בקשתיהו ולא מצאתיהו וגו'.

פירוש הסולם

ה) ת"ח משה הוה וכו': בוא וראה, משה היה שומע את קול הקדוש של מלך העליון ולא נזדעזע, וכל שכן מלאך, שלא רצה לקבלו. אחר שמת מה כתוב, ויאמר לא כי אני שר צבא ה'. וכתוב ויפול יהושע אל פניו ארצה. עתה באתי, בימיו של משה רבך באתי, ולא קבלו אותי. בה בשעה, ידעו ישראל שבחו של משה. בעת ההיא בקשו ישראל את הקב"ה ולא נזדמן להם כך, כבימיו של משה. ז"ש, בקשתיהו ולא מצאתיהו וגו'.