זהר

ה) ומאן גרים דא למהוי בת זוגיה, מצה שמורה לגביה בגין דנטר טיפה דיליה ומאן דפגם טיפה דיליה, אתקרי בת זוגיה מצה פרוסה, לחם עני. ורזא דמלה, כל מאן דמזלזל בנהמא, או בפירורין דנהמא, דאינון טפין בכזית עניות קא רדיף אבתריה, אלא צריך לנטרא טפין דיליה, דלא יזריק לון באתר דלא אצטריך.

פירוש מעלות הסולם

ה) ומאן גרים דא וכו׳: ומי גורם זה שתהיה בת זוגו ​מצה שמורה אליו. משום ששמר טיפה שלו. ומי שפוגם את הטפה שלו, שזורקה על הארץ כמ״ש כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ (עי׳ רע״מ פנחס אות ת״ר) בת זוגו נקראת מצה פרוסה לחם עני. וסוד הדבר, כל מי שמזלזל בלחם, או בפרורים של לחם שהם טפות שיש בשיעורן כזית, עניות רודף אחריו. אלא צריכים לשמור הטפות שלו, היינו הפרורים שנמשלו לטפות הזרע שלא לזרוק אותם במקום שלא צריך.
פירוש, אין לך דבר בעולם הזה שלא יהיה לו שורש חשוב למעלה בעולמות העליונים, ומכש״כ לחם שבו תלויים חייו של האדם, ולכן המזלזל בלחמו גורם פגם בשורש חייו למעלה, ונמשלו פרורי הלחם לפרורי המוח שהם טפות הזרע, שאסור לזרקם על הארץ כמ״ש כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ. וכן מי שמיקל בפרורי לחמה של תורה שהם הסודות. (עי' רע״מ פנחס אות ת״ר).