ה׳ היא שלשה, היא ושני בניה, כי היא כוללת בתוכה ד׳ ו׳, שה״ס ז״א ומלכות, שהם בסוד העיבור בבינה וה״ס ימין ושמאל שבדעת ועם הבינה עצמה, הרי שלשה. ובן האחד, דהיינו הו׳ שבה׳, שני אבות כלולים בו, דהיינו ב׳ הקוין חסד וגבורה, הרי חמשה, שהם בינה, ז״א, ומלכות, חסד, וגבורה. גם הו׳ כוללת בתוכה הבת הנקבה, שהיא מלכות, שהיא עוד אחת, הרי ששה. נשמע שה׳ עליונה שבהויה, היא כלל של ששה, דהיינו, ...בינה, ז״א, ומלכות, חסד, וגבורה, ומלכות הנכללת בז״א.