ט) כי אין האור מתלבש בכלי, אלא אם כן שיש ביניהם יחס של השואת צורה. וכל זמן שיש צורה ניכרת בכלי כלפי האור,הרי שינוי צורה זאת דוחה ומפריש את האור,ואינו מניחו לעבור בתוכו להיות נבלע בהכלי. וז"א "כי יש הרחק והפרש גדול ביניהם".כלומר, ששינוי הצורה הוא המבדיל והמרחיק בין הרוחנים, כמ"ש לעיל.
י) כי כל גדלו ושבחו של האו"פ, הוא בעביות הגדולה יותר והגרוע יותר. ונמצא על כן שפנימיות הכלי, שהיא עבה יותר וגרועה יותר, היא משתוה ממש לגדלו של אור פנימי, הגרוע מאו"מ.
כ) כי הוא נשלל לגמרי מבחינת עביות הכלי הנצרך להמשכת האור, שאינו נוהג באו"מ. וע"כ אין לו יחס, רק עם בחינה הזכה יותר שבכלי, בשביל שתהיה לו עמה יחס של השואת צורה, דהיינו הנצרך להתלבשות האור, כנ"ל.