תוכן

ד) וטרם נבא אל הביאור, נסביר מהות ענין ההבדלה הנוהג ברוחניים. ודע, אשר האישים הרוחניים מתפרדים זה מזה, רק על פי שינוי הצורה בלבד. דהיינו, אם דבר רוחני אחד קונה בעצמו שתי צורות, כבר אינו אחד, אלא שנים. ואסביר לך, בנפשות בני אדם, שהם גם כן רוחניים, ונודע החוק הרוחני, אשר צורתו פשוטה כנ"ל. וזה ודאי שיש רבוי נפשות כמספר הגופות שהנפשות מאירות בהם, אלא שהן נבדלות זו מזו, ע"י שינוי הצורה שבכל אחת ואחת. וע"ד שאמרו חז"ל, כשם שפרצופיהן אינם שווים זה לזה, כך דעותיהן אינן דומות זו לזו. ויש בסגולת הגוף, להבדיל בצורות הנפשות, עד להבחין בכל נפש לפי עצמה, שזו נפש טובה וזו נפש רעה, וכדומה בצורות הנבדלות.
והנך רואה שכמו דבר גשמי, מתחלק ונחתך ונבדל בגרזן ותנועה בהרחקת מקום בין חלק לחלק, כמו כן דבר רוחני מתחלק ונחתך ונבדל בסיבת שינוי צורה מחלק לחלק. ולפי השיעור של ההשתנות, כן ישוער המרחק מחלק לחלק, וזכור זאת היטב.