תוכן

ד) ואמנם בטלית קטן, היה עושה מורי זלה"ה כדעת האגו"ר, והוא שהיה עושה שני נקבים סמוכין זה לזה כמו צירי, בכל כנף מד' כנפות הטלית, ויכניס ראשי החוטים בנקב האחד, ויעבירם דרך שם ויחזור להכניסם דרך נקב השני אשר בצידו, ויוציאם מעבר הראשון, באופן ששתי קצוות החוטים יהיו תלויים מצד האחד של הכנף. ואחר כך קושרם וכורכם, כנזכר בטלית גדול. ונמצא שענף הציצית הוא נוטף על הכנף מצד האחד לבד, ולא משני צדדי הכנף כמו בטלית גדול. גם טעם מספר הכריכות שהם ט"ל, הוא כמנין שם אהי"ה דההי"ן, שיש בפשוט ומלוי ומלוי מלויו ט"ל אותיות כמו שיתבאר, כי הכנף עצמו שממנו יוצאין הציציות, הוא בגימטריא כנ"ף, אהי"ה דההי"ן במלואו, כמנין כנף.