תוכן

ד) אמנם בברוך שבברכת הנהנים, וברכת המצות, הוא מלמעלה למטה, כי תכף בעלות ברכת האדם בכונה למקום המלכות, יורד שפע מעולם הנעלם למטה. וזה: כי ברוך ירמוז לבינה, בסוד נקודה האמצעית שבה, בהתחבר בזאת הנקודה דעת העליון והוא נתיב לא ידעו עיט, והוא סוד ושבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו. ואל יקשה בעיניך, באומרינו שברוך ירמוז לבינה, ממה שאמרו בזוהר פרשת ואתחנן דף רס"ד ע"ב, ואי תימא עלמא דאתי איקרי ברוך, לאו הכי, דהא נקודה עילאה איהו דכר, עלמא דאתי נוקבא, איהו ברוך ואיהי ברכה, ברוך דכר, ברכה נוקבא. שכבר נתרצה קושיא זו, באומרינו שאין נקרא ברוך, אלא בסוד דעת עליון המתחבר עמה, בסוד שביל דקיק דנחית מן י' שהוא חכמה. ונמצא, שברוך הוא סוד מלכות ובינה הנרמזים בב'. וסוד חכמה הנרמזת בר', דהיינו ראשית חכמה. וסוד דעת הנרמז בו', ו' עילאה. וסוד כתר נרמז בך' פשוטה, כי נתיב לא ידעו עיט הוא שער החמשים, והוא כתר עליון, כנזכר בתיקונים דף קי"ט ע"ב, לפי שממנו מושך הטיפה העליונה הנעלמה, והכל נכלל בברוך והוא דוגמת ברוך שבתפלה, שפירשו בתיקונין, בי"ת: תרין, שכינתא עילאה ותתאה וכו'.