תוכן

ד) והנה יש במ"ע ב' בחינות: יש מ"ע, שהעובר עליהם הוא בכרת, כענין יוה"כ וכיוצא. וכל אלו בסוד אמא, יה"כ, שפגם בשורש החסדים דיסוד אמא. ויש שאר מ"ע, שאין הפגם שלהם, אלא בשמתפשטים. לכן אמר אם יהיו חטאיכם כשנים, וארז"ל, כשנים הללו שהם סדורות ובאות, דהיינו החסדים המתפשטים, שמתפשטים ובאים תוך ז"א כסדר. וע"כ הם כשנים, שהיא הקליפה שאין בם כ"כ פגם, לפי שכבר יש בהם דין קצת בהתפשטות, אז כשלג ילבינו, שלג הם ג' אלפין מלאים, שהנה תקון הפגם, שיאירו ג' אלפין, דמילויי הג' אהי"ה דנה"י דאמא, שעולים גי' שלג, (שיאירו) בג' אלפין דמ"ה דז"א, להמתיקם, היפך ממה שפגמו וגרמו בהם דין. אבל אם האדימו כתולע, היינו שגרמו בשורש העליון, שהוא בתכלית הלובן, כי שם ניכר האודם מאד, לכן אמר אם יאדימו כתולע עצמו, שאדמימותו רב, משום שהפגם בכאן הוא גדול, זה לא יכול להיות לבן כשלג, אלא כצמ"ר, שעולה ש"ל, היינו הג' אלפין דאהיה פחות הג' שרשים עליונים שבכולן, היינו שימשיכו המילואים דאלפין לבד כמנין צמר, אבל הג' אלפין עצמן שהם השרשים היותר ממותקים, לא יוכלו להמשיך, שא"א לתקן הכל.