תוכן

ד) דא חכמה. את בתו לאמה: (בינה) שהיא נשמה מבינה, (דאצילות) והיא חשובה הרבה, ואף אם תפגום, לא תרד למטה בבריאה, ואינו משועבד לז"א. ועם היות שאין אור דאמא יורד לבריאה כ"א ע"י ז"א, מ"מ אינו כ"א מעבר לז"א, ואינו משועבד לז"א. וז"ס מ"ש רז"ל אמה העבריה אינה עובדת לא את הבן, ולא את הבת. ובנשמה זו נאמר, לא תצא כצאת העבדים בשן ועין, כי היוצא בשן ועין הוא פגום. אבל כשהאדון נותן דמי שן ועין, כשם שהוא משלם דמי שן ועין, כך נשלמים אבריו למעלה, ולזה אין לפגמה.