תוכן

ד) ועתה נבאר מצות ברכת היין, לפי שאחז"ל מילה טעונה כוס, ואע"פ שברכת היין היא אחר הפריעה, עכ"ז נבארהו תחילה, כדי שיובן היטב עם המאמר, כי הנה הע' אורות, שהם גימ' מ"ל, אלו מתגלין תחלה ויורדים ביסוד, ואחר ירידתן ממתקין הגבורות אשר שם. ואח"כ פעם שנית, מתגלין גם שליש העליון דת"ת, ויהיו ע"ח אורות, שגם הח' אורות היתרות מהם, שהוא בחי' שליש העליון, יורדים אח"כ עד היסוד, ומתמתקין חלק מן הגבורות כמ"ש. והנה אחר שע"י כריתות הערלה, נתגלה ע' אורות כמנין מל, הנה אח"כ ע"י ברכת היין, יורדין אלו הע' אורות הנזכרים שנתגלו ע"י מילה במקומם. עתה ע"י ברכת היין, יורדים עד היסוד דזעיר, ואז מתמתקין הגבורות אשר שם, ומאירה בהם, לא בכולם כי אם ב"ג וב"ש גבורה כמספר עצמן, והנה היין הם סוד הגבורות שאינם נמתקים רק במספר ע' אורות בלבד, והם כמנין יין, להורות שביין הם ע' אורות הגבורות, הנמתקין ע"י ע' אורות דחסדים, היורדים עתה ביסוד. ותמצא, שתכוין כי היין הם גימ' ע' אורות בחסדים המגולים, שיורדין עתה ביסוד. וגם תכוין, שממתקין ע' אורות דגבורות, שהם עצמן סוד היין כנודע. וביאור הענין הוא: כי הנה כאשר אלו הע' חסדים יורדים ביסוד וממתקין את הע' גבורות, בהכרח הוא שמתערבים יחד, ויש בחסדים בחי' קצוות מן הגבורות ומתחברות עמהם, ולכן ברדתם שם, נקראים גם הם בחי' יין, שהוא גבורה, כי אינם נמשכים רק ע"י בחי' היין, שהוא גימ' ע'. ואמנם ע' גבורות אלו, הם בחי' כוס של יין, כי כוס גי' אלהים, שבו ה' אותיות, נגד ה"ג כנודע. אבל היין הם ע' חסדים עצמן, שנתערבו עם הגבורה ומתמתקים כנזכר והרי נתבאר ענין המילה, שהיא כריתת הערלה, שאז מתגלים ע' אורות חסדים במקומן. ונתבאר ענין כוס היין, שהוא ירידת ע' חסדים ביסוד, וממתקין הע' גבורות. וב' בחי' אלו, עדיין אינם רק בחי' ע' אורות, שהם ג"ח פחות שליש, וממתקים ג"ג פחות שלישי, אשר כ"ז נקרא אונאה פחות שתות כנ"ל.