תוכן
ד) ואמנם ענין כוונת ברכות הדלקת הנר, הם סובבים על יחוד א' עליון ושלם, הנקרא נר. כמבואר אצלינו בתפילת שחרית דחול, בברכת שים שלום, כי שם נתבאר יחוד זה על מתכונתו, ועיין שם. ועניינו בקיצור הוא, כי שלשה בחי' של יחוד יש לזו"ן: הא' הוא, בבחי' יהו"ה אהי"ה, ומספרו מ"ז. הב' הוא, בבחינת יהו"ה אלקים, ומספרו יב"ק. הג' הוא, בבחי' יהו"ה אדני, ומספרו צ"א. ולפעמים מתייחדים בבחי' א', ולפעמים בשתיהם, ולפעמים בשלשתם. ואז הוא היחוד הגמור. ואז הנוקבא נקרא נ"ר, כמספר ו' שמות הנזכר. והנה בברכה הא', שהיא
להדליק נר חנוכה, נרמזו שלשתם. ובברכה ב', שהיא שעשה נסים, נרמזה הב'. ובברכה הג', שהיא שהחיינו, נרמזה התחתונה מכולם.
