תוכן

ד) ​ובשבתות, אז עולין זו"ן עד הכתר דאו"א, וזה נכלל באבא, וזו נכללת באימא, ואין ב' שוים בהשואה א', ולכן היא מקבלת הארתה ע"י. וזהו הטעם, שהשבת נקרא קדש ממש, כמש"ה ושמרתם את השבת, כי קדש היא לכם. אבל הי"ט, נקרא מקראי קדש. לפי שביום שבת, ז"א מקבל מן הקדש דאו"א, ונותן ע"י חלקה אל נוקבא. ונמצא, כי ז"א עצמו, שהוא בחי' יום השבת, נקרא קדש ממש. אבל שאר הי"ט, אינם עולים עד המקום שעלו ביום השבת. אבל בכל יו"ט, עולים כפי בחינתו כמ"ש, ונמצא כי זו"ן שניהם אינם מקבלים משם כמו בשבת. ולכן הם מקראי קדש, מזומנים מן הקדש, אבל אינם קדש ממש, לא היא ולא הוא.