תוכן

ד) וביום השבת, ג"כ דומה לזה בבחי' זו, והוא, כי ז"א לוקח בתחילה לעצמו ב' הארות דיסוד דאבא ודיסוד דאימא. ואח"כ נותן אורות דאימא לנוקבא. וכ"ז הוא להורות, כי איתתא יתבי ברשות דבעלה, ומשלו היא אוכלת, ואין לה הארה אלא ע"י בעלה.