תוכן

ד) אל תרבו תדברו גבהה וכו'. דע. כי כבר ביארנו איך יש לז"א ד' מוחין, שהם אחסנתא דאו"א ותרין עטרין. והנה באלו התרין מוחין, שהם אחסנתא דאו"א, שהם סוד חו"ב, הנה יש להם סוד הדעת המזווגם בנתים, וכן למטה בתוך התרין עטרין, יש דעת אחד מכריע ביניהם, וז"ס כי אל דעות ה'. ואמנם האחד נשאר למעלה, ואינו יורד ומתפשט כמו השני. ולכן כתיב ביה ולא נתכנו עלילות. אבל הדעת השני, כתיב ביה לו נתכנו עלילות, בוא"ו. והטעם, כי הוא יורד ומתפשט לכמה אדרין ואכסדרין לכאן ולכאן, והוא הולך דרך עקמימות, מכאן ומכאן להתפשט, ואלו הם העלילות והעקימות אשר נתכנו לו, והוא מתפשט בח"ג. והוא סוד יעקב, אשר כתיב ביה עם חסיד תתחסד וכו'.