תוכן

ד) וז"ש ויצא איש הבינים, שהיה בקליפה, בין בינה ורחל, לפי שהיה בן ערפה, שהיא כנגד לאה, ממחנות פלשתים, שהם עשר אלהי"ם שעולים פלשתי"ם, שהם כח הגבורות, גלי"ת שמו, שהוא מג"ת, כמו שפירשנו. וכן מב"ת ע"ה, בגימטריא מג"ת, והיא ת"ג שהיא לאה, בכח של ז"א. גובהו שש אמות וזרת, לפי שלאה אוחזת בז"א שש ספירות, שהם כחב"ד ח"ג, ושליש ת"ת שהוא זרת, לזה כנגדם היה גובהו שש אמות וזרת. והאמה הוא וא"ו בחינת זכר. וזרת הוא ה' אצבעות, כנגד ה' גבורות. ולזה ילדה לאה ששה בנים ובת. כנגד מה שמתפשטת בזעיר. וכובע נחושת על ראשו, כנגד יסוד של אימא. שבחזה של זעיר, שהוא במו סוכה, דעלה אתמר ופרוס עלינו סוכת שלום. ושריון קשקשים, שהם הדינים הקשים, הוא לבוש. ומשקל השריון חמשת אלפים, שהם ה' גבורות. ולזה לקח דוד חמשה חלוקי אבנים מהנחל, כי דוד בחינתו בלאה, שהוא בן שלה, ולקח אלו החמש גבורות, והחזירם לשורשם, שהוא מהנחל שהיא אימא. ולזה טבעה האבן במצחו, שהוא כנגד הדעת של לאה. והמשכיל יבין שאר הדברים, כי זה לעומת זה עשה אלהים.