תוכן

ד) ותירצו, כי לשון מסירה הוא לשון הכרח בעל כרחו, שנמסרה לו. וראיה לזה, (במדבר ל"א) וימסרו מאלפי ישראל הנאמר במלחמת מדין, שנמסרו בעל כרחם, שלא היו רוצים ללכת לאותה מלחמה, לפי שתלה בה הכתוב פטירת מרע"ה, שנאמר נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף, ולכן נמסרו בעל כרחה. וע"כ, להיות תורתינו הקדושה ארוכה מארץ מדה, הוצרך משה ע"ה למוסרה ליהושע בעל כרחו, שהוא לא היה יכול לקבל, ומשה בלבד כי רב כחו, קבל על נקלה, אבל יהושע, לא קבלה אלא בכחו של משה.