תוכן

ד) ארז"ל אילו נבונים לא אשכח. שמעתי ממורי זלה"ה במ"ש נבונים לא אשכח. דהיינו בינה, אבל דתבונה אשכח. וזהו שנאמר (שמות ל"ו) כל אשר נתן ה' חכמה ותבונה בהמה, וכן ואמלא אותו בחכמה ובתבונה וכו', ולא אמר בבינה, כמ"ש בס"ה כי דור דעה הוו מסטרא דיובלא, דהיינו תבונה. ולא אמר מיובלא, דהיינו בינה עצמה, אלא מסטרא דיובלא, דהיינו תבונה. ושמעתי מאחרים, דמאי דקאמר מסטרא דיובלא, היינו מסיבת הבינה, היות יסוד דאימא קצר, זה גרם ליסוד דאבא שהוא ארוך להתגלות, ומשם יצאו דור דעה, שהם מסוד הדעת, דהיינו יסוד דאבא, שהוא דעת המזווג לאו"א. וא"כ יובלא שהיא אימא, גרמה להיות יסוד שלה קצר, כאמור. שאם היה ארוך כיסוד דאבא, לא היה מתגלה יסוד דאבא, ולא יצאו דור דעה.