תוכן

ד) והנה מציאות שם זה, נחלק כך: יו"ד בחכמה דז"א, ה' בבינה, אל"ף של מלוי הה"א בדעת, ו' בת"ת בג"ש, ה"א בנה"י. והנה נמצא, כי ג' אלפי"ן הם בקו האמצעי דת"י, ולאה אינה נוטלת אלא כנגד הדעת לבד, אך רחל נוטלה השני אלפי"ן, כי וא"ו הם ג' שלישים של ת"ת, ובשליש השני הוא האל"ף של הוא"ו, משם מתחלת רחל, הרי שרחל נוטלת שני אלפי"ן, וכל א' הוא בחי' אור. נמצא, שיש לרחל שני מיני אור, וב"פ או"ר בגימטריא בית, ובגימטריא שחו"ק, והבי"ת הוא בהסתלק השני אלפי"ן השרשים, רק המלוי לבד, שהם ב"פ ו"ר מן או"ר, בגימטריא בי"ת. וז"ס משחרב בהמ"ק, שהיא רחל, שיש לה שני אורות, אסור לשחוק, כי אין שחוק אלא בזמן שבית המקדש קיים, כי שחו"ק ובי"ת, הכל מספר אחד. אך הז"א יש לו כל הג' אלפי"ן, שהם ג' אורות שלמים, וג"פ או"ר בגימטריא כת"ר, כי הכתר של ז"א הוא שלם, אך הכתר של רחל אינו אלא שני אורות, וכל אור הוא בחסד כנודע.