תוכן

ד) וז"ש ויקחו את כל רכוש סדום ועמורה ואת כל אכלם וילכו. ונרמז מ"ש באת כל אכלם, וכינה הרכוש לסדום ועמורה, בהיות שכל מה שרכש היה בגזל וחמס, כדרכי סדום ועמורה, ולא די להם כמה שלקחו מחלקם מהבשר והדם, אלא שגם כן לוקחים הנפש אשר עליו תאבל, ויקלעוה בתוך כף הקלע, ואחר כך מוסרין אותו ביד דומה שר של גהינם, לעשות בה שפטים. וז"ש ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברם וילכו, עד שבא הפליט מלאך הממונה לחלץ העשוקים מיד עושקיהם, אחד מני אלף המלמד עליו זכות, ואומר פדעהו מרדת שחת, בזכות איזה מצוה שעשה, כי ריקן שבישראל מלא מצות כרמון. וזה המלאך הולך ואומר לאברהם היושב על פתח גהינם, כי יושב על פתח האהל כחום היום, ואז אברהם כשרואה אותו נימול יודע שהוא מבני ביתו, ומצילו מידו. ועמו גם כן ממונים אחרים, מצד החסד והרחמים, ונרמזים בענר אשכול וממרא, כי הם בעלי ברית אברם, וגם כן הם מכירים בברית מילה שנימול, כי לא חטא בו, וניצול בזכות הברית מיד החיצונים.