תוכן

ד) שם בגמרא פ"ב דף י"ד ע"א, וז"ל, כתוב אחד אומר לבושיה כתלג חיוור, ושער רישיה כעמר נקא. וכתיב קווצותיו תלתלים שחורות כעורב. לא קשיא, כאן בישיבה, כאן במלחמה כו'. הענין הוא, כי גם בעתיקא קדישא יש בו שערות, שהם בחי' שרשי הדין כנודע. אבל שם נכפין הדינין, ומתבסמים, כחמר טב דיתיב על דודרייה, לאכפייא דינין תתאין, אבל השערות שהם בז"א, הם דינים חזקים, מתעוררים במלחמה, ואינם מבוסמים ומיושבים, ולכן שערות דעתיקא, הם עמר נקי. ושערות ז"א, הם שחורות כעורב. (אמר שמואל: ושל הנקבה הם אדומות, וסימן ויטע אשל, אש"ל ר"ת: א'דומת ש'חורות, ל'בנות).