תוכן

ד) עוד מצאתי דרך שני במאמר הנזכר, ויש בו מהאמור, ויש בו חידוש גם כן, וז"ל, כבר הודעתיך, ענין אומרם ז"ל נשים דעתן קלה, וזה הוא בהיות נוקבא דז"א מאחוריו. אמנם בהיותם פב"פ, אז הברכה שמקבל ז"א, הנקרא הדיוט, מן אימא עילאה, הנקראת ברכה לצורך נוקביה, אין הברכה ההיא קלה. אמנם יש בה דעת שלם, כי אז נותן בה הארת ע"ב ק"ל, וע"ב קד"ם, שהם בגימטריא תח"י נפשי ותהללך, שהם חיי המלכות הנקראת נפש. גם הם סוד ולכל חי"ת הארץ, כי אז נקראת כך. גם מאיר בה הוי"ה דההי"ן דב"ן, וגם תוסיף ד' אותיות ההויה, הרי הכל דע"ת. נמצא, כי בתתו לה כל הברכה והארה הזאת, אז אינה ברכה קלה, אלא דעת שלם נותן בה. והנה הדיוט בגימטריא ד"ל, שהוא שם בוכ"ו, תמורת שם אהי"ה כנודע, וגם הוא מספר ד"ל אותיות שיש במלוי המלוי של שם אדנ"י.