תוכן

ד) אז תני ר' יהודה, דרא דרשב"י שארי בגויה, כולהו זכאין חסדין, כולהו דחלי חטאה נינהו, ולכן אנו יכולין לגלות הדברים כפשיטותם, ואין להסתיר הדברים, יען כי שכינתא שריא בינייהו, מה דלית כן בדרין אחרנין, בגיני כך מילין אינון אתפרשן, בדרין אחרנין לאו הכי, ומילין דרזי עלאה כי הני לא יכלין לגלאה, ואינון דידעי מסתפו למימר, דילמא ח"ו יענשו. דר' שמעון כד הוה אמר רזא דהאי קרא, והיינו מאי דאמרן, חברייא כולהו עינוי נבעין דמעין, בראות עונות התחתונים מה גרמו. וכולהו מילין דאמר, הוו בעינייהו גליין, כמא דכתיב במרע"ה פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות. ראיה לזה, דיומא חד שאיל ר' ייסא ואמר, ביעא דקושטא דנפקא מעופא דשריא כו'. א"ר אבא, עבדת קמיה דר"ש קדש חול כו', א"ל ר"ש עד לא יתבקע ביעא תסתלק מעלמא, וכך הוה כו'.