תוכן

ד) עוד שם במאמר ההוא בשורה י"ט, וז"ל, דהא כד אתא יעקב מית הוה אברהם ואסתלק מעלמא כו', אין הדבר כפשוטו, כי הרי בן ט"ו שנים היה יעקב כשמת אברהם, כמ"ש ז"ל ע"פ ויזד יעקב נזיד, תבשיל של עדשים היה, לאבלותו של יצחק על פטירת אברהם אביו. אבל הכונה, כי כאשר נתגלה מציאות גדולת יעקב בעולם, שהוא בצאתו מבאר שבע, דכתיב ביה ויקח מאבני המקום כו'. ואז כבר הוה אברהם מית. ועל לקיחת יעקב אלו אבני המקום הזה נתנבא אברהם, וז"ש וירא את המקום מרחוק, כלומר ראה את יעקב שנתקשר בשכינה, כאשר לקח מאבני המקום כו'. בסוד וישב על המטה הנזכר ביעקב, דאמרו בזוהר, דיתיב על ערסא שלימא, הנקרא מטתו שלשלמה. ואמנם אברהם ראה ענין זה מרחוק, פירוש: שדבר זה היה רחוק עדיין, כי מעשה זה אחר מיתתו של אברהם.