תוכן

ד) ואמנם ענין תרין רוחין אילין שיש לכל צדיק, יובן במ"ש הכתוב, ונכרתה הנפש ההיא. ויובן במ"ש חז"ל הרשעים בחייהם קרויין מתים. ויובן במ"ש רז"ל, כי נשמת הרשע יורדת אל רגליו, בסוד ותגל מרגלותיו ותשכב, כנזכר בספר הזוהר, ובספר התקונין. והענין הוא, כי הרשע כאשר הוא חוטא, הוא מוריד נשמתו בגהינם בהיותו בחיים, כי בעת יצירתו נופחה נשמתו בקרבו. ובהיותו חוטא, מוריד נשמתו דרך מרגלותיו, (ונשקעת בגהינם, וכפי בחי' עונותיו, יורדת נשמתו כך מדרגות) ולכן בחייו קרוי מת, וכאשר היה רשע גמור, גמר להפיל נשמתו בגהינם.