תוכן

ד) האמנם צריך שתדע, כי הניצוצות המתבררין ועולים בבחינת מיין נוקבין ע"י הבנים המעלים אותם, כי הם מעצמם לא יוכלו לעלות מהפעם שניה ואילך כנ"ל, ואמנם אותם המיין נוקבין אינם נשלמים אז תכף ובאים לידי תיקון, אמנם בתחילה בפעם הראשונה עלו המיין נוקבין שלא ע"י זו"ן באו"א, ואז מאותם המיין נוקבין נעשה בחי' זו"ן, ואחר שנתקן זו"ן, אז בפעם שנית הם העלו מיין נוקבין אחרים ונצוצות אחרים עד אימא עילאה, ואז נתחברו יחד אותם הניצוצות, והיו שם בבטן אימא עילאה, ולא יכלו להתקן ולהצטייר מהם צורת ולד, כי אז יצאו מתוך הקליפות, אמנם חזרו הם עם זו"ן, וכולם ביחד חזרו להעלות שנית מיין נוקבין אחרים, ואז כיון שכבר נשתהו שם אותו זמן, יכולים להתקן, ואז מצטיירים ויוצאים, ואותם המיין נוקבין חוזרים ומעלים עם חבור זו"ן מיין נוקבין אחרים, ואז מצטיירים הם ונתקנים, וכן עד"ז תמיד. באופן, שאין לך שום מיין נוקבין כלל, שיתקנו בפעם ראשונה, אמנם בפעם הראשונה עולים בבחינת מיין נוקבין, ואח"כ בזווג שני הם נתקנים, ויוצאים מהם בריות ונשמות מתוקנות, ומתלבשות בגוף בעולם הזה, וזכור כלל זה.