תוכן

ד) והנה כבר ביארנו בש"ב ח"א פ"ג, כי בתחילה יצאו אלו עשרה נקודות בבחינת נפש לבד, ולכן יצאו בבחי' עגולים, ולכן מתו ונשברו, והנה עתה בבוא היושר שהוא שם מ"ה החדש אז נתקנו. והענין, כי שם מ"ה הוא בגי' אד"ם, ר"ל שעתה נתקנו בפרצוף אדם דרך הקוים, ולא כבראשונה עגולים על שיצאו מהעינים המסתכלין לצדדים, שלכך יצאו בסוד עגולים כנז' בפ"ג ח"א, אך אור המצח יוצא ביושר. וגם ט"א, כי אדם מורה על החיבור זכר ונקבה ביחד, כמ"ש זכר ונקבה בראם ויקרא שמם אדם, וא"א חבור וזוג זכר ונקבה, אלא בבחי' היושר ולא בעגולים, רק ביושר כדמות הזכר ונקבה.