תוכן

ד) ודע, כי כל אלו העיבורים והתיקונים, אינם רק לברר בחינת הכלים שירדו בעולם הבריאה, שמהם הסיגים יוצאים, וגם שנשברו, יען לא היה בהם כח לקבל האורות שלהם, אך בעצמות האורות לא היה בהם פגם, כי לכך כשנשברו עלו באצילות, ולא ירדו בבריאה. אך העיבורים היו לצורך הכלים, כי היה ניתוסף בהם כלים מחדש משם של מ"ה, והיו ג"כ מתבררים קצת ניצוצות מהכלים דב"ן שנשברו, ומהכל יחד נעשה הכלי והפרצוף ע"י העיבור, כמ"ש בש"ג ח"א פ"ג ע"ש. ומה שניתוסף ע"י העיבור בעצמות האורות, הוא, שבתחילה שלא היה פרצוף היה האור כלולה בנקודה א', ולא היה יכולה להוציא ולהראות פעולותיו ובחינותיו, ואחר הפרצוף אז הראתה כל נקודה ונקודה פעולתה, ונתחלקה לעשרה חלקים, זו בבחינת אזן, וזו בבחינת עין, וכיוצא.