תוכן

ד) והנה עליית האורות למעלה בבינה, הם בחינת המיין נוקבין, האמנם להיות כי התיקון הזה אינו אל השבעה מלכים לבד, כי כל עשרה נקודות נפגמו, עם שאין בחינת חסרונם שוה כנזכר בח"ב, ולכן כל עשרה נקודות צריכים תיקון, וכלם צריכין לעלות למעלה בסוד מיין נוקבין במקום עליון, בשרשם אשר יצאו משם, כנזכר בח"א פ"ב, ושם בפנימיות דא"ק, העלו מיין נוקבין בטעמים של ס"ג שלו, בבחינת פנימיות האדם, לא בהבלים היוצאין ממנו חוצה לו, אלא בשרשי אורות אח"ף בפנימיות הא"ק, שאלו הם הס"ג שלו, שהם בחינת נוקבא כנודע, כי אלו הטעמים לא היה בהם שבירה כלל, ואז נזדווגו הטעמים דס"ג הנז', בע"ב דא"ק, שהם דכורא ג"כ, בבחינת פנימיותו שהם המוחין שלו, ואז ע"י זווגם הולידו אור חדש, והוא שם מ"ה דא"ק, והאור הזה יצא מבחינת המצח דא"ק, כי הנקודות יצאו תחילה מן העינים, וזה האור החדש נמשך מן המצחא שלו.