תוכן

ד) אבל הענין הוא, כי הנה האמת הוא, שחצי ת"ת תחתון של התבונה, הוא לבדו נעשה כתר, והוא חונה ושורה ויושב ע"ג המוחין ממש. והנה הת"ת, הוא גוף רחב, כנראה בחוש הראות, ויש באמצע ובתוכו, מקום חלל ורחב יותר משאר ספי', ובפרט כאשר נעריך גוף של אמא, שהוא מקום היותר רחב שבה. ורישא דז"א שהוא היותר צר וקטן, משיעור שבכל איבריו, ובפרט כי זה בחי' אמא, וזה בחי' בנה הקטן, כי ודאי כאשר חונה אותו חצי ת"ת על ראשו דז"א, נכנס ראשו דז"א בתוכו, וכל המוחין שלו מוקפים ומוכתרים מחצי הת"ת הזה, ויש בו שיעור גדול, שיהיה קצתו נשאר למעלה, וקצתו יורד ומסבב את המוחין דז"א.