תוכן

ד) ונבאר עתה סוד גדלות ז"א, כי הלא בהיות ז"א בעיבור ראשון, ג' כלילין בג' במעי אמו, היה בחי' אות ו' שבתוך ה' של בינה, ה' עילאה, ובאות ו' זו יש פסיעה לבר, וז"ס נקודת ו', הבולטת בסוף הו', וז"ס נקודת המלכות, העומדת עם ז"א, שהוא אות ו' בלתי ראש, בסוד ג' כלילין בג', ו' זעירא. וכשיוצא ז"א לחוץ, אז הוא בחי' אות ו' הנגלית בשם הוי"ה, העומדת אחר ה' ראשונה, ואז יש לזו הו' ראש, וראש הזה הוא רמז לרישא דז"א כח"ב, בסוד הקטנות והיניקה לבד, כי עדיין איברים שלו דקים כקרני חגבים. (נ"ב חגבים גי' ס"ג סוד ס"ג שהם הנקודות) ואינם נקראים רק בחי' ו"ק לבד, אך עכ"ז יש לו ראש של קטנות, והוא ראש של ו', וו"ק שלו הוא התפשטות ו' שלו. ודקות ו' למטה בסופה, הוא בחי' מלכות הכלולה שם עמו בזמן היניקה ג"כ.