תוכן

ד) ובזוהר אחרי מות דע"ט ע"א, תני ר' יהודה, דרא דרשב"י שרי בגווה, כולהו זכאין, חסידי, כלהו דחלי חטאה נינהו, שכינתא שריא בגווייהו. מה דלית כן בדרין אחרינן, בג"כ מילין אינון מתפרשין, ולא מתטמרין. בדרין אחרנין לאו הכי, ומלין דרזין עלאין לא יכיל לגלאה, ודאינון דידעין מסתפי. (נ"א מסתפקי) דרשב"י כד הוי אמר רזא דהאי קרא, חבריא כולהו עיינין נבעין דמעין, וכלהו מלין דאמר, הוי בעינייהו גליין, כמה דכתיב, פא"פ אדבר בו ומראה ולא בחידות כו'. תנא, ביומוי דר"ש, הוה אמר ב"נ לחבריה, פתח פומך, ויאירו דבריך. בתר דשכיב רשב"י, הוו אמרי אל תתן את פיך לחטיא את בשרך.