זהר

ד) רזא דא לחכימי לבא אתמסר, דא איהו ה׳ בתראה, דתרוייהו י׳, ובה אתעבידו חד, והאי נקודה איהי סתימא וחתומה בשית יומין דחול, הדא הוא דכתיב יהיה סגור ששת ימי המעשה במאי באת ו', ב׳ סתים באת ו' בו' יומי דחול, וביומא שביעאה אתפתחת לקבלא לבעלה ובגין דא זווגא דתלמידי חכמים משבת לשבת, וירתין נשמתין קדישין חדתין לבנייהו.

תרגום

ד) רזא דא לחכימי וכו׳. סוד זה לחכמי לב נמסר. זו (נ״א ד׳ ו׳) היא ה׳ אחרונה, ששניהם י׳, ובה נעשו אחד. וזו הנקודה היא סתומה וחתומה בששה ימי החול זה הוא שכתוב יהיה סגור ששת ימי המעשה, במה באות ו'. ב׳ סתומה באות ו׳. בו׳ ימי החול. וביום השביעי נפתחת לקבל את בעלה. ומפני זה זווג תלמידי חכמים משבת לשבת. ויורשים נשמות קדושות חדשות לבניהם.