זהר

ד) והאי ערלה ופריעה אינון כמוץ ותבן דחטה, ביומין דחול אתקריאת ה״א, דאיהו הב״ל לה״ב המזבח, לאדלקא מוץ ותבן, ואשתארת איהי סולת נקיה, אבל ביומין דשבת ויומין טבין אתקריאת י׳ עטרה על כלא, וביתא, דילה, ל״ב אלהי״ם דעובדא דבראשית, ואיהי ב׳ כלילא מעשר אמירן בכל סטרא, האי י׳ אתקריאת יראה, בין בשבת בין בברית מילה בין בדינא והכי בכל פקודא.

תרגום

ד) והאי ערלה ופריעה וכו'. וזה ערלה ופריעה הן כמוץ ותבן של חטה, בימי החול נקראת ה״א שהוא הב״ל לה״ב המזבח לשרוף מוץ ותבן, ונשארת היא סולת נקיה. אבל בימי שבת וימים טובים נקראת י׳ עטרה על הכל ובית (וכסא) שלה, ל״ב אלקים של מעשה בראשית, והיא ב׳ כלולה מעשר אמירות בכל צד. זו י׳ נקראת יראה בין בשבת בין בברית מילה בין בדין וכך בכל מצוה.