זהר

ד) שבע מינין אינון חטה ושעורה גפן ותאנה ורמון זית שמן ודבש, חטה ושעורה והא אתמר, וצריך לאחזרא עלייהו, חטה הא אתמר, שעור״ה דאפיק ה׳ משעור דילה, גפן סחטה ענבים ברשו אחרא, ועבד יין נסך, ואתעביד אילנא דטוב ורע, תאנה לקיט תאיני קדם זמנייהו קדם דאתבשלו, כך לקיט הוא מעלמא קודם זמניה, ודא איהו רזא מאן דגרים די ימותון בנוי קדם זמנייהו, הדא הוא דכתיב למה יקצוף האלהי״ם על קולך וחבל את מעשה ידיך, ורזא דמלה לשוא הכיתי את בניכם וגו', ובגין דא לא תשא את שם יהו״ה אלהי״ך לשוא.רמון, בן זומא ביה חב, אבל רבי מאיר תוכו אכל קליפתו זרק, דקליפין אינון אומות העולם ישראל מוחא בינייהו, כן כגוונא דא שכינתא איהי פרדס בגלותא, ואיהי מוחא מלגו, אגוז קרינן ליה, כמה דאמר שלמה מלכא, אל גנת אגוז ירדתי, ואיהי שכינתא איבא מלגאו, הדא הוא דכתיב כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה, וקליפין הן כמה רשויות נוכראין, ובשבת מכלא אתפשטת, ואתלבשת בלבושין שפיראן, וכן צריכין ישראל לתתא, לאתחדשא בשבת בלבושין שפיראן, וכן לאטעמא בשבת מכל מאכלין טבין, בגין לקשרא ולארקא ברכאן לגבה מכל ספירן, ולמהוי אשתקיא מכלהו.

תרגום

ד) שבע מינין אינון וכו׳. שבעה מינים הם חטה ושעורה גפן ותאנה ורמון זית שמן ודבש. חטה ושעורה, והרי נאמר. וצריך לחזור עליהם. חטה הרי נאמר. שעור״ה שמוציא ה׳ משיעור שלה. גפן, סחטה ענבים ברשות אחרת, ועשה יין נסך, ונעשה אילן של טוב ורע. תאנה לוקט תאנים לפני זמנם לפני שהבשילו, כך לוקט הוא מהעולם קודם זמנו. וזה הוא הסוד מי שגורם אשר ימותו בניו לפני זמנם, זה הוא שכתוב למה יקצוף האלקים על קולך וחבל את מעשה ידיך. וסוד הדבר לשוא הכיתי את בניכם וגו'. ומפני זה לא תשא את שם י-י אלהיך לשוא. רמון, בן זומא בו חטא. אבל רבי מאיר תוכו אכל קליפתו זרק. שקליפות הן אומות העולם. ישראל המוח ביניהם. כך כמו כן השכינה היא פרדס בגלות, והיא המוח מבפנים. אגוז אנו קוראים לו, כמו שאמר שלמה המלך אל גנת אגוז ירדתי, והיא השכינה הרי מבפנים, זה הוא שכתוב כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה. וקליפות הן כמה רשויות נכריות. ובשבת מהכל מתפשטת, ומתלבשת בלבושים יפים. וכן צריכים ישראל למטה, להתחדש בשבת בלבושים יפים, וכן לטעום בשבת מכל מאכלים טובים כדי לקשור ולהריק ברכות אצלה מכל ספירות ולהיות מושקית מכולם.