זהר

ד) ודא הוא כופר נפשו ודאי, דהא נפש וא"ו איהי בי דינא. במאי אתכפרא ואסתליק דינא. בההוא מחצית השקל, ודא איהו טוב, דאנהר ליה. וכד מתדבקין תרווייהו כחדא, טוב ונפש, כדין אקרי שקל הקדש. ואיתער כסף ימינא דמלכא, לגבי תרומת ה'.

פירוש הסולם

ד) ודא הוא כופר וכו': וזה הוא כופר נפשו ודאי. כי נפשו היא אותיות נפש ו', שהיא בית הדין, דהיינו מלכות שנקראת נפש של ז"א, שה"ס ו'. ובמה היא מתכפרת והדין מסתלק ממנה, הוא באותו מחצית השקל, וזה הוא טוב, שהוא יסוד דז"א, שמאיר לה, וכשמתדבקים שניהם יחד, טוב, שהוא יסוד, ונפש, שהיא מלכות, אז נקרא שקל הקדש, וכסף, שהוא ימין המלך, דהיינו חסד, נתעורר להאיר אל תרומת ה', שהיא המלכות.