זהר

ד) ות"ח, דבגין ההוא חובא, אתא עלייהו, דארע לון לאינון דהוו מבתר עננא, ונסיב מינייהו האי ברית קדישא, וזריק ליה כלפי עילא. ואי לאו דאינון חאבו ביה, לא הוה ליה סייעתא מלעילא למיעבד הכי. אלא בגין לאחזאה לון, דישתמודעון חוביהון דחבו בההוא צדיק, דנטר האי ברית, והשתא אחילו שבתא דאיהו לקבליה, דאיהי קאי לאגנא עלייהו מקמי מדת דינא.

פירוש הסולם

ד) ות"ח דבגין ההוא וכו': ובוא וראה שבשביל אותו עון של מכירת יוסף בא עליהם עמלק. כי עמלק פגש, אותם שהיו מאחורי הענן, שהענן פלט אותם לחוץ, ולקח מהם את ברית הקדושה, שחתך מילתם, וזרקם כלפי מעלה. ואם לא היו חוטאים ביוסף הצדיק, שה"ס שמירת ברית מילה, ויסוד הקדוש, לא היתה לו לעמלק תמיכה מלמעלה לעשות כך. אלא שניתן לו הכח לזה, כדי להראות להם, שנודע עונם שחטאו באותו צדיק, יוסף, ששמר את הברית הזו, ועתה חללו השבת, שהוא כנגדו, שהיה עומד להגין עליהם מפני מדת הדין.