זהר

ד) נרתקא דחרבא אדני. תמן אשתכח דינא. בק"ש ידוד. חרבא דקב"ה, עלה אתמר רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. בצדיק חי עלמין, כליל ח"י ברכאן, דביה אדני שפתי תפתח, ופי ביה עאל חרבא בנרתיקה, וחמת המלך שככה, ומתחברין תרין שמהן יאהדונהי.

פירוש הסולם

ד) נרתקא דחרבא אדני וכו': הנרתק של החרב, דהיינו הכלי שטומנים בו החרב, הוא השם אדני. שם, באדני, נמצאות אותיות דין. כי באדני יש אותיות א' דין. בקריאת שמע, ה"ס הויה, שהוא חרבו של הקב"ה, כנ"ל בדבור הסמוך. עליה נאמר ​רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם, כמ"ש לעיל. בצדיק ח"י העולמים כלולות שמונה עשרה ברכות, כלומר שע"י הצדיק, שהוא יסוד דז"א נעשה זווג ז"א ומלכות דגדלות, ​שה"ס שמונה עשרה ברכות, שבתפלת העמידה. דביה ​אדני שפתי תפתח, ופי, שהיסוד פותח את המלכות שנקראת אדני. ובו, ביסוד, נכנסת החרב בנרתיקה, שה"ס זווג הויה, באדני, שנעשה ע"י היסוד ​וחמת המלך שככה. כי כבר נתבערו הקליפות ביחוד דקריאת שמע, ועתה בתפלת העמידה אין עוד אחיזה להן ונשקט הכעס, ומתחברים ב' השמות יאהדונה"י, שהוא שילוב ב' שמות, הויה אדנ"י.