זהר

ד) ת״ח, כד אתער רוח צפון, כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא, ואתחברו כחדא ושריא בדרועא באתרהא. וקב״ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן, וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא. הא אשתתף בהדה, בגין דהיא וכל אכלוסין דילה, משבחן למלכא עלאה, וכל אינון דאשתכחו בתושבחתא דאורייתא, כלהו כתיבין בבני היכלא, ואקרון בשמהון, ואלין רשימין ביממא.

פירוש הסולם

ד) ת״ח כד אתער וכו׳: בוא וראה, כשמתעורר רוח צפון, אז מתקבלת כנסת ישראל, שהיא המלכות, בשמאל של ז״א, ומתחברים יחד, ושורה בזרוע שמאל במקומה. והקב״ה בא להשתעשע עם הצדיקים שבגן עדן (כמ"ש ויקהל אות ט״ו ע"ש) ואז כל מי שיתעורר לעסוק בתורה בשעה ההיא, הוא משתתף עם המלכות, משום שהיא וכל המוניה משבחים למלך העליון, שהוא ז״א. וכל אלו הנמצאים אז בתשבחה של התורה, כולם כתובים בין בני ההיכל, ונקראים שם בשמותיהם. ואלו רשומים ביום, דהיינו שרשומים לקבל חסדים, שהוא מדת היום, שהוא ז"א.