זהר

ד) והוה מסתכל בחכמתא, לעילא ותתא. כיון דסרח, אתמעטו פרצופין,וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא, עד דאוליד בר, ומניה אשתיל עלמא, דאקרי שת, והא אוקמוה.

פירוש הסולם

ד) והוה מסתכל בחכמתא וכו': והיה מסתכל בחכמה למעלה ולמטה. כיון שחטא, נתמעטו הפרצופין, והחכמה נסתלקה ממנו,ולא היה מסתכל אלא בדברי הגוף שלו. ואח"כ הוליד בנים מעליונים ותחתונים, דהיינו הבל מעליונים, וקין מתחתונים, ולא נתיישבו זה וזה בעולם, שלא נשאר מהם זרע בעולם, עד שהוליד בן, דהיינו שת, וממנו נשתל העולם. והעמידוהו.