זהר

ד) ת״ח, בלישנא בישא דאמר נחש לאתתא, גרים לאתתא, ולאדם, למגזר עלייהו מיתה, ועל כל עלמא בלישנא בישא כתיב, ולשונם חרב חדה. בג״כ, גורו לכם מפני חרב, מפני לישנא בישא. כי חמה עונות חרב. מאי כי חמה עונות חרב. דא חרב ליי׳, דתנן, חרב אית ליה לקב״ה, דביה דאין לחייביא. הה״ד חרב ליי׳ מלאה דם. וחרבי תאכל בשר. ובג״כ גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדון, שדין כתיב. בגין דתדעון דהכי אתדן, מאן דאית ליה חרב בלישניה, אזדמן ליה חרב דשצי כלא, הה״ד זאת תהיה תורת המצורע.

פירוש הסולם

ד) ת״ח בלישנא בישא וכו׳: בוא וראה, בלשון הרע שאמר הנחש אל האשה, גרם אל האשה ולאדם שנגזר עליהם מיתה ועל כל העולם. בלשון הרע כתוב, ולשונם חרב חדה. משום זה, גורו לכם מפני חרב דהיינו מפני לשון הרע. כי חמה עונות חרב. מהו כי חמה עונות חרב. זו היא, חרב לה׳, שלמדנו, חרב יש להקב״ה, שבו הוא דן את הרשעים. ז״ש חרב לה׳ מלאה דם. וחרבי תאכל בשר. שהיא המלכות מצד הדין שבה. ומשום זה גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדון, שדין כתוב, שפירושו למען תדעו שכך נדון, שכל מי שיש לו חרב בלשונו, שמדבר לשון הרע, מוכנה לו החרב המכלה את הכל, שהיא המלכות מבחינת הדין שבה. ז״ש זאת תהיה תורת המצורע. דהיינו המלכות הנקראת זאת, דנה את המצורע. מחמת שדבר לשון הרע. כי על עון לשון הרע באים נגעים.