זהר

ד) ר׳ יצחק אמר, מפני מה ב׳ פתיחא וסתימא. אלא, בשעתא דב״נ אתי לאתחברא באורייתא, הרי היא פתיחא לקבלא ליה, ולאשתתפא בהדיה. ובשעתא דב״נ, סתים עינוי מנה, ויהך לארחא אחרא, הרי היא סתימא, מסטרא אחרא. כד״א, אם יום תעזבני יומים אעזבך. ולא ישכח פתחא, עד דיתוב לאתחבר בה באורייתא אנפין באנפין, ולא יתנשי מנה. וע״ד אורייתא פתחת קמי בני נשא ואכרזא וקרי להון אליכם אישים אקרא וגו׳ וכתיב בראש הומיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר.

פירוש הסולם

ד) ר׳ יצחק אמר וכו׳: רי״א, מפני מה הב׳ פתוחה מצד אחד וסתומה מצד אחד. ומשיב, אלא בשעה שאדם בא להתחבר בתורה, הרי היא פתוחה לקבלו ולהשתתף עמו. ובשעה שאדם סוגר את עיניו ממנה, והולך לדרך אחר, הרי היא סתומה מצד האחר, כמו הב׳, כש״א, אם יום תעזבני יומים אעזבך, ולא ימצא פתח עד שישוב ויתחבר בהתורה פנים בפנים, ולא ימוש ממנה. וע״כ התורה פותחת לקרוא בני אדם ומכרזת וקוראת אותם, אליכם אישים אקרא וגו'. וכתוב, בראש הומיות תקרא בפתהי שערים בעיר אמריה תאמר.