זהר

ד) תניינא בשיר, דא חכמה, שר י׳ ותלת יודין אינון, י׳ י' י׳. ואינון רישא וסופא ואמצעיתא דאת י׳. ואינון רמיזין בשמא סתים, דאיהו יוד הי ואו הי.

פירוש מעלות הסולם

ד) תניינא בשיר דא וכו': תקון השני הוא בשיר זה חכמה. שר שהוא לשון ראיה והסתכלות שהיא חכמה והיא י' ושלש יודין הן י׳ י׳ י' והן ראש וסוף ואמצע של אות י' שהן קוץ העליון, וקוץ התחתון, והנקודה עצמה. והן נרמזות בשם הסתום שהוא יו״ד ה״י וא״ו ה״י, שהוא שם ס״ג שמאיר מחזה ולמעלה דא״א ששם האורות סתומים. משא״כ שם מ״ה המאיר מחזה ולמטה דא״א ששם האורות מגולים, ולכן הוא נקרא שם המפורש.