זהר

ג) וע"ד בבלעם כתיב, ויקר אלהים אל בלעם. ויקר לישנא דמסאבא נקט. ואי תימא, הא כתיב אלהים. אלא קב"ה אזמין ליה ההוא אתר דמסאבא, לאסתאבא ביה, בההוא דרגא דאיהו אתדבק לאסתאבא ביה. מה עבד בלעם. איהו חשיב באינון קרבנין לסלקא לעילא, מיד זמין ליה קב"ה ההוא אתר. א"ל הא מסאבו לגבך, כמה דאתחזי לך, וע"ד ויקר אלהים אל בלעם.

פירוש הסולם

ג) וע"ד בבלעם כתיב וכו': וע"כ בבלעם כתוב, ויקר אלקים אל בלעם. ויקר הוא לשון טומאה. דהיינו מלשון מקרה לילה כנ"ל. ואם תאמר, הרי כתוב, אלקים שהוא קדש. אלא הקב"ה הזמין לו מקום ההוא של הטומאה להטמאות בו, באותה המדרגה שהוא נתדבק להטמאות בה. מה עשה בלעם. הוא חשב באלו הקרבנות שהקריב, לעלות למעלה לקדושה, מיד הזמין לו הקב"ה מקום ההוא של הטומאה. אמר לו, הרי הטומאה אליך, כמו שראוי לך. וע"כ כתוב, ויקר אלקים אל בלעם.