תוכן

ג) וכבר ביאר הרב לעיל (דף תק"ב אות כ"ה), שאין או"א חוזרים פב"פ, אלא בג' מדרגות, שהן אב"א ופב"א ואח"כ פב"פ. וע"ש באו"פ שנתבאר היטב טעמם של הדברים. ונתבאר שם (בדף ת"ק ד"ה למעלה), שמדרגה זו דפב"א מגיעה להם ע"י זווג דע"ב ס"ג המוריד ה"ת מעינים, שאז שבים או"א אל הראש, ומשיגים ג"ר שלהם, ע"ש. ויש אמנם להבין מי הוא גורם שיזדווגו ע"ב ס"ג כדי להוריד את הה"ת.
ודבר זה כבר ביאר הרב לעיל (דף שצ"ו אות ו'), "שעלו כל בחינות ס"ג הפנימים הטמונים תוך מ"ה וב"ן הפנימים, ועלו עמהם מ"ה וב"ן הפנימים, ואז אלו מ"ה וב"ן הפנימים הם המ"ן שלהם אל הטעמים עצמם דס"ג שאינם מלובשים תוך מ"ה וב"ן" וכו'. ופירוש הדברים, כי מתוך שהנקודות דס"ג נתפשטו למטה מטבור דא"ק הפנימי ששם מקום מ"ה וב"ן הפנימים, שהם זו"ן דא"ק הפנימי, נמצא שאחר הזדככות המסך ועליתו לפה דראש ס"ג, הוא נכלל ג"כ ממ"ה וב"ן אלו הפנימים, וע"כ המה נעשו למ"ן לאו"א הפנימים דראש הס"ג, הנקראים ע"ב ס"ג דא"ק. ונזדווגו אז הע"ב והס"ג האלו, והוריד הע"ב את הה"ת מעינים של הס"ג, ושבו אח"פ דס"ג אל הראש, ועי"כ כלהו אח"פ שיצאו לבר מהמדרגה, חזרו עתה למדרגתם כבתחלה.
ונתבאר שם באו"פ, שגם בחינות הס"ג שעלו מתוך מ"ה וב"ן, היו ג"כ למ"ן. אלא שהיה שם ב' זווגים. א', אל הקטנות דנקודים, שמשם יצאו או"א בבחינת אב"א. וב', לצורך הגדלות דנקודים, שמשם השיגו או"א את הג"ר שלהם, כנ"ל (דף ת"ו ד"ה והנה) ע"ש. ותדע, שמרשימות דס"ג שהיו מעורבות במ"ה וב"ן, יצאה הקטנות דנקודים, שהם בבחינת ה"ת בעינים ויה"ו באח"פ. ומרשימות דמ"ה וב"ן הפנימים עצמם, יצא הזווג דע"ב ס"ג, שחזר והוריד הה"ת מעינים, וחיבר שוב האח"פ אל הראש כבתחלה.
ונתבאר שם באו"פ, שגם בחינות הס"ג שעלו מתוך מ"ה וב"ן, היו ג"כ למ"ן. אלא שהיה שם ב' זווגים. א', אל הקטנות דנקודים, שמשם יצאו או"א בבחינת אב"א. וב', לצורך הגדלות דנקודים, שמשם השיגו או"א את הג"ר שלהם, כנ"ל (דף ת"ו ד"ה והנה) ע"ש. ותדע, שמרשימות דס"ג שהיו מעורבות במ"ה וב"ן, יצאה הקטנות דנקודים, שהם בבחינת ה"ת בעינים ויה"ו באח"פ. ומרשימות דמ"ה וב"ן הפנימים עצמם, יצא הזווג דע"ב ס"ג, שחזר והוריד הה"ת מעינים, וחיבר שוב האח"פ אל הראש כבתחלה.