פירוש הסולם

ג) עתה נפתח לנו הפתח לבאר סוד שם מ"ב וסוד מ"ב זווגין המובא כאן בזוהר אות ג'.
כבר ידעת, שהבינה נחלקה, מחמת יציאתה לחוץ, לב' בחינות : ג"ר, וז"ת, שג"ר דבינה נתקנו לפרצוף מיוחד הנק' או"א עילאין, והם מלבישים לא"א מהפה שלו עד החזה, והאור שבהם נק' אוירא דכיא. וז"ת נתקנו לפרצוף נבדל הנק' ישראל סבא ותבונה, והם מלבישים לא"א מהחזה עד הטבור, והאור שבהם נק' אוירא סתם, ולא אוירא דכיא.
והטעם הוא, כי השם אויר פירושו אור רוח, שהוא רק אור החסדים וחסר חכמה, ולפיכך נבחנת הבינה שיצאה מהראש דא"א רק לבחינת אוירא, כי מחמת היציאה לחוץ מראש דא"א שהוא חכמה, אין בה אלא אור חסדים בלי חכמה הנק' אויר. אלא שיש הפרש בין או"א עילאין לישסו"ת, כי או"א עילאין, שהם בחינת ג"ר דבינה, שהן אינן נפגמות כלל מחמת יציאתן מהחכמה, מפני שעצם בחינתן הוא חסדים בלי חכמה, ואפילו בעת שהתחתונים מעלים מ"ן והבינה חוזרת לראש דא"א, הנה גם אז אין או"א עילאין מקבלים חכמה רק ישסו"ת, כי ג"ר דבינה אינן משנות טבען לעולם, וע"כ אינם נפגמים כלל מחמת היציאה מהראש, ונבחנים כאלו לא יצאו מראש דא"א, והם בחינת ג"ר גמורות, וע"ב הם נבחנים לאוירא דכיא. ומטעם זה הם ג"כ אוירא דלא אתידע, שפירושו שהדעת שלהם אינה ממשיכה חכמה, והאויר שלהם אינו נעשה לאור, שהוא חכמה.
אמנם הישסו"ת, שהם ז"ת דבינה הצריכות לאור החכמה בכדי להשפיע אל הזו"ן, נמצאים נפגמים מחמת היציאה מראש דא"א, כי חסרון החכמה, מחמת היותם בגוף דא"א, מורגש בהם לחסרון ממש, ולפיכך אוירא שלהם אינו נבחן לדכיא, אלא נק' אוירא סתם. וכן נק' אוירא דאתידע, כלומר העומד להתידע ולהמשיך חכמה ע"י המ"ן הנק' דעת. כי בעת שהתחתונים מעלים מ"ן, חוזרת הבינה כולה לראש דא"א, ואז הישסו"ת מקבלים חכמה מא"א ומשפיעים לזו"ן, ונבחן אז, שהי' נפיק מאויר ונעשה אור, שהוא אור חכמה. הרי שאוירא דישסו"ת אתידע. אבל או"א עילאין נשארים גם אז בחזרתם לראש דא"א בבחי' אוירא דכיא, והי' לא נפיק מאויר שלהם. כי אינם משנים דרכם לעולם, וע"כ הם נק' אוירא דלא אתידע.
וז"ס הפרסא גו מעוהי דא"א שנעשה במקום החזה, שה"ס הרקיע המבדיל בין מים עליונים, שהם הראש דא"א ואו"א עילאין המלבישים אותו מהפה עד החזה, כי עד שם נמשכת בחינת הראש דא"א, כנ"ל, וע"כ הפרסא עומדת מתחתיהם ומבדלת ביניהם, לבין ישסו"ת וזו"ן, שהם מים תחתונים, הנמצאים בפגם מחסרון הארת הראש דא"א. וז"ס מים תחתונים בוכים, אנן בעינן למהוי קדם מלכא. כי רוצים לעלות ולקבל הארת החכמא מראש דא"א.